Bava Batra 1

Kapitel 1

א הַשֻּׁתָּפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֶּחָצֵר, בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת גָּוִיל, גָּזִית, כְּפִיסִין, לְבֵנִים, בּוֹנִים, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. בְּגָוִיל, זֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְזֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בְּגָזִית, זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה, וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה. בִּכְפִיסִין, זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם, וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם. בִּלְבֵנִים, זֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה, וְזֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם:

1 Wenn (zwei) Teilhaber im (gemeinsamen) Hofe eine Abteilung machen wollen, so bauen sie die Wand in der Mitte. Je nachdem es üblich ist, von Bruchsteinen, Quadern, Halbziegeln oder (ganzen) Ziegeln zu bauen, so sollen sie bauen, Alles nach dem Landesbrauche. Bei Bruchsteinen gibt der eine drei Handbreit und der Andere gibt (ebenfalls) drei Handbreit; bei Quadern gibt der eine dritthalb Handbreit und der andere gibt (ebenfalls) dritthalb Handbreit; bei Halbziegeln gibt der eine zwei Handbreit, und der andere gibt (ebenfalls) zwei Handbreit; bei (ganzen) Ziegeln gibt der eine anderthalb Handbreit, und der andere gibt (ebenfalls) anderthalb Handbreit. Wenn daher die Wand einstürzt, gehören der Platz und die Steine beiden.

ב וְכֵן בְּגִנָּה, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדֹּר מְחַיְּבִין אוֹתוֹ. אֲבָל בְּבִקְעָה, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ, אֶלָּא אִם רוֹצֶה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה, וְעוֹשֶׂה חֲזִית מִבַּחוּץ. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ. אִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן, בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע, וְעוֹשִׂין חָזִית מִכָּאן וּמִכָּאן. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם:

2 Und ebenso soll man bei einem Garten, wo es üblich ist zu umzäunen, ihn (dazu) verpflichten; bei einem Gefilde dagegen, wo es üblich ist, nicht zu umzäunen, verpflichtet man ihn nicht (dazu), sondern wenn Einer will, mag er in sein Gebiet hineinrücken, (dort) bauen und von aussen ein Zeichen machen. Wenn daher die Wand einstürzt, gehören der Platz und die Steine ihm. Wenn sie mit Einwilligung beider es machen, so bauen sie die Wand in der Mitte und machen ein Zeichen an der einen und an der andern Seite; wenn daher die Wand einstürzt, gehören der Platz und die Steine beiden.

ג הַמַּקִּיף אֶת חֲבֵרוֹ מִשְּׁלשׁ רוּחוֹתָיו, וְגָדַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַשְּׁנִיָּה וְאֶת הַשְּׁלִישִׁית, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם עָמַד וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית, מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל:

3 Wenn jemand seinen Nächsten von drei Seiten umgrenzt und er verzäunt die erste, die zweite und die dritte Seite, so kann man den andern nicht (zu einem Beitrage) verpflichten. R. Jose sagt: Wenn er sich aufmacht und die vierte Seite verzäunt, so legt man ihm Alles auf.

ד כֹּתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל, מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִבְנוֹתוֹ עַד אַרְבַּע אַמּוֹת, בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן, עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁלֹּא נָתָן. מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וּלְמַעְלָה, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ. סָמַךְ לוֹ כֹתֶל אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עָלָיו אֶת הַתִּקְרָה, מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל, בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן, עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁנָּתָן:

4 Wenn die Scheidewand eines Hofes eingestürzt ist, so verpflichtet man jeden, sie bis vier Ellen aufzubauen. Hierbei wird vorausgesetzt, dass er bezahlt hat, bis der andere einen Beweis bringt, dass er nicht bezahlt hat. Über vier Ellen verpflichtet man ihn nicht (mitzubauen). Hat er aber eine andere Wand daneben gebaut, wenn er auch nicht das Gebälk darüber gedeckt hat, so legt man ihm Alles auf. Hierbei wird vorausgesetzt, dass er nicht bezahlt hat, bis er den Beweis bringt, dass er bezahlt hat.

ה כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וְדֶלֶת לֶחָצֵר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הַחֲצֵרוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שָׁעַר. כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת לָעִיר חוֹמָה וּדְלָתַיִם וּבְרִיחַ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הָעֲיָרוֹת רְאוּיוֹת לְחוֹמָה. כַּמָּה יְהֵא בָעִיר וִיהֵא כְאַנְשֵׁי הָעִיר, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. קָנָה בָהּ בֵּית דִּירָה, הֲרֵי הוּא כְאַנְשֵׁי הָעִיר מִיָּד:

5 Man zwingt Jeden ein Torhaus und eine Türe zum Hofe mitzubauen. R. Simon, Sohn Gamliels, sagt: Nicht alle Höfe sind eines Thorhauses benötigt. Man zwingt Jeden, für die Stadt Mauer, Thore und Riegel mitzubauen. R. Simon, Sohn Gamliels, sagt: Nicht alle Städte sind einer Mauer benötigt. Wie lange hat man in der Stadt zu wohnen, um den Einwohnern der Stadt gleich zu sein? Zwölf Monate. Hat man darin ein Wohnhaus gekauft, so ist man sofort den Einwohnern der Stadt gleich.

ו אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר, עַד שֶׁיְּהֵא אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה. וְלֹא אֶת הַשָּׂדֶה, עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ תִּשְׁעָה קַבִּין לָזֶה וְתִשְׁעָה קַבִּין לָזֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ תִּשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לָזֶה וְתִשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לָזֶה. וְלֹא אֶת הַגִּנָּה, עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ חֲצִי קַב לָזֶה וַחֲצִי קַב לָזֶה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בֵּית רֹבַע. וְלֹא אֶת הַטְּרַקְלִין, וְלֹא אֶת הַמּוֹרָן, וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ, וְלֹא אֶת הַטַּלִּית, וְלֹא אֶת הַמֶּרְחָץ, וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד, עַד שֶׁיְּהֵא בָהֶן כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁיֵּחָלֵק וּשְׁמוֹ עָלָיו, חוֹלְקִין. וְאִם לָאו, אֵין חוֹלְקִין. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים, אֲפִלּוּ בְפָחוֹת מִכָּאן, יַחֲלֹקוּ. וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים, לֹא יַחֲלֹקוּ:

6 Man braucht den Hof nur dann teilen zu lassen, wenn vier Ellen für den Einen und vier Ellen für den Andern darin sind; das Feld nur dann, wenn neun Kab-Aussaat für den Einen und neun Kab-Aussaat für den Andern darin sind. R. Jehuda sagt: Wenn neun halbe Kab-Aussaat für den Einen und neun halbe Kab-Aussaat für den Andern darin sind. Einen Garten braucht man nur dann zu teilen, wenn eine halbe Kab-Aussaat für den Einen und eine halbe Kab-Aussaat für den Andern darin ist. R. Akiba sagt: Ein viertel Kab. Man braucht nicht zu teilen einen Saal, einen Palast, einen Taubenschlag, einen Mantel, ein Badehaus oder eine Ölpresse, ausser wenn darin für den Einen und für den Andern ein hinreichender Anteil ist [Dies ist die Regel: Alles, bei dem, wenn es geteilt wird, (jedem Teile) der (vorige) Name bleibt, muss man teilen lassen; das, wobei (dies) nicht (der Fall ist), braucht man nicht teilen zu lassen]. Wann gilt dies? Wenn nicht beide (Teilhaber) einwilligen, wenn aber beide einwilligen, können sie (Alles), selbst wenn es weniger ist, teilen. Heilige Schriften jedoch darf man, selbst wenn beide einwilligen, nicht teilen.

Nächstes Kapitel